השבוע נפל לי האסימון.

ראיתי אין ספור פוסטים נלהבים של סמוטריץ' למה אסור ללכת עם מנסור עבאס, לא טקטית ולא אסטרטגית. השתכנעתי גם, פייר. הבנאדם בעל אידיאולוגיה מנומקת ומסבירן בחסד עליון. אבל לא הבנתי עד הסוף, למה אי אפשר היה לפחות לנסות לשתוק ולתת לנתניהו לעשות קולות של אולי והנה ועוד רגע. יכול להיות שזה היה עובד.

אבל השבוע צפיתי בסרטון של ריקודים, רציניים, בישיבת רמת גן. ישיבה רצינית אף היא. מעגל בתוך היכל בית המדרש בהודיה לה' על פיזור הכנסת בטרומית. ואז תפסתי את הראש. בישיבה חרדית בחור שהיה יוזם כזה מעגל היה מתויג אוטומטית, ונשלח מהישיבה. אברך שהיה מתחיל ריקוד כזה בשטיבלאך השכונתיים היה יכול לחפש לילדים שלו (ואולי גם לו) שידוכים עד זיבולא בתרייתא. מה סוד ההבדל?

ואז הבנתי שסמוטריץ' עבד על כולנו בעינים. מעל לכל הטיעונים האסטרטגיים הנכונים שלו, מסתתרת אמת אחת. מבחינתו המדינה היא דבר קדוש, יסוד כסא ה' בעולם. לכן עצם השיח על ערבי שיתמוך בממשלה הוא חילול ה' וחילול כבוד מלכותו ברמה הגבוהה ביותר. לכן גם כל החששות לאורך השנה הזו על ח"כים פרגמטיים שישתפו פעולה עם הממשלה התמקדו בגזרת דגל – אגודה, אף אחד לא חשב שאבי מעוז יחטא בחטא הזה. כי מבחינת החרדים הכל זה תן-וקח, ונתניהו בבסיס פסול בדיוק כמו עבאס. הסיבה שהם תומכים בו כי הוא בסה"כ עוזר להם לבסס את האינטרסים שלהם בתוך המדינה. היא מבחינתם עוד גלות שצריך לשרוד בתוכה.

// בוגדים בגדו

רק אחרי הבנת הבסיס התיאולוגי וגודל הקדושה המיוחסת למדינת ישראל בציבור הדת"לי, אפשר להבין את גודל השבר והבגידה שחשו במחוזות הרב דרוקמן למראה ריקוד הטנגו המגושם של בנט עם עבאס. זה הרבה מעבר להבטחות שהופרו, כאן מדובר בהתערטלות פומבית מכל ערך, מכל בסיס אמוני. הזאת נעמי? שאלו הכל. זה האיש שהציג עצמו כמנהיג הציבור הדת"לי?

אין בגידה צורבת יותר מזו.

והשבוע היו עוד כמה אנשים שהבינו מה עבר על הסמוטריצ'ים לפני שנה. שקד, אורבך וקארה. בפרט השנים הראשונים. בנט שהשתמש בערכי החברות בשביל לפרוט על נימי ליבם ולעורר את מצפונם שוב בעט בדלי הערכים ברגע שהשתלם לו. פעם בוגד – תמיד בוגד. כמובן שדוברי הממשלה בערוצים דאגו לשווק זאת כג'נטלמניות מופלגת. אבל איך שאל סמוטריץ', ובצדק: מה ג'נטלמני בלנעוץ לחברה שסיכנה את כל עתידה והלכה איתך בנאמנות לאורך כל הדרך סכין בגב? לקרוא לצעד הזה ג'נטלמניות זה שטחי בערך כמו לפרש אנטישמיות כפשעי שנאה כלפי שבט הזולו, כדברי שר החוץ. וליאיר לפיד הפתרונים.

// מגפה באגודה?

וכמו תמיד, אחרי השיטוט במרחבים תמיד טוב להתכנס בחלקת האלוקים הקטנה והפרטית שלנו, להתבצר היטב בפוך ולסנן קללות על בן-גביר השכן שגונב לנו את המנדטים ומי הרשה לו בכלל לעלות להר-הבית. למה מי הרב שלך אחי, כדברי הראש"ל. הבעיה שגם כאן בבית לא ממש שקט. והמתח הפנימי בין אגודה לדגל עולה שלב.

אחד מרגעי השיא שלי בבחירות הלפני קודמות, היה לשמוע את יענקל ליצמן מגיב לטענות על שינוי יחסי הכוחות במנגינה פולנית מתנגנת: "מה היה חס ושולעם מגפה באגודת-ישרול ולא ידעתי מזה??? או יש עידוד ילודה בדגל???"

הבנאדם פספס, ואיתו כל אגודה. נראה שבאגודת ישראל הבינו טוב טוב את השיעור שלמדו בירושלים, ומיהרו לשנות את יחסי הכוחות ולהסכים לייצוג של 50:50. אבל גם זה לא מספק את החברים הטובים בדגל. והאמת, כנראה שבצדק. למרות שכידוע לנו אין עידוד ילודה מיוחד בדגל, אבל הם בתהליך ספיחה כל הזמן, ומצרפים אליהם ציבורים ענקיים. בעוד החסידים שמרנים ומתבססים פחות או יותר על גידול טבעי, לדגל מצטרפים כמויות של בעלי תשובה, עולי רוסיה ודרא"מ, עולי צרפת. וכמובן, כל אלו שנשרפו. זה כבר תהליך ארוך של עשרות שנים. די אם נביט בשמות ראשי הישיבות הגדולים כמו יגאל רוזן ונועם אלון, הסיכוי לראות אדמו"ר מכובד בשם כזה פשוט לא קיים.

יש גם את החסידויות שהחליטו להפקיע עצמם מחובת הצבעה, כל אחד וטענותיו הוא. סביר להניח שבגדול זה המבט דרך החור שבגרוש, או יותר נכון שבדולר. פלפולי האידיאולוגיה פחות משכנעים.

// תירוצי אייכלר

הנקודה האמיתית היא משהו אחר לגמרי. לפני שבועיים היה לילה לבן בכנסת, הלילה שבו הצביעו על תקנות יו"ש. לילה מלא ספינים ושטיקים. אחד מהחזקים שבהם היה על מו"מ מתקדם בין ח"כ אייכלר לבין אנשי הקואליציה. הוא יקבל סל מלא תופינים, וביניהם הדבר שבבעלז חושקים בו יותר מכל: חינוך-עצמאי עצמאי, ובתמורה יציל את הקואליציה מעצמה. כשהתחיל הזעם הציבורי לשצוף ולהתנפץ על חוף הטוויטר, גילגל אייכלר את עיניו לשמים. אני מקבל הוראות מהאדמור מבעלז, אמר. ולכן כמה צייצנים לא יחליטו בשבילי מה לעשות.

האמנם? נניח וחסידות גור שוה מנדט, זה מצדיק שהאדמור מגור יבחר בבלעדיות נציג לסיעתו, גם אם הוא עושק גננות ותורם מדמי הותק שלהן ספר תורה לביס-מדרֶש. איזו הצדקה יש לאדמור מויז'ניץ לבחור בבלעדיות נציג, בשביל רבע המנדט שהוא מביא לקלפי? אייכלר יושב על קולותיהם של עשרות אלפי חסידי באיאן וסלונים, נדבורנא וזוועהיל, האם הוא יכול לנקוט בצעדים שנויים במחלוקת בלי להתייעץ עם כל אלו, או לפחות עם כל המועצת החסידית.

הפיל בחדר שכולם מסתובבים סביבו הוא המפתח הסקטוריאלי של אגודת ישראל. התוצאה של השיטה היא שחוץ משלושת החסידויות הגדולות כולן מסתובבות עם בטן מלאה. במקום שיקחו אנשי מעש, אנשים שהוכיחו את עצמם בעשיה ציבורית, יש מפתח סקטוריאלי לכל מינוי וחצי מינוי, עד מקום 92 ברשימה. וגם אם ללעלוב צפניה יהיה נציג, לעלוב צפניה הקטנה יעלבו ולא ילכו לבחירות.

במצב הדברים הנוכחי בכל סבב נושרות מאגודת ישראל עוד ועוד קהילות, העסק מתפורר ללא שליטה. גם אלו שהולכים לבחירות עושים זאת בכפיה ובלי להט פנימי. אין באמת הסבר שיניח את דעתם, מדוע בועדת השמונה של אגודת ישראל יש שני נציגים לבעלזא, ושני נציגים לכל החצרות האחרות, מצאנז ועד קרעטשניף. המנגנון הארכאי שנוסד לפני שנות דור חייב לעבור טלטול ענק, ויפה שעה אחת קודם.